מה גרם לארגונים להאיץ בתהליכי ה-Upskilling וה-Reskilling אצל העובדים? ואיך אפשר לייעל ולשפר את התהליכים הללו הרבה לפני 2025?

image צוות Devlion
24.03.2021

מה גרם לארגונים להאיץ בתהליכי ה-Upskilling וה-Reskilling אצל העובדים? ואיך אפשר לייעל ולשפר את התהליכים הללו הרבה לפני 2025?

ריכזנו לכם כאן את שלושת הסיבות העיקריות שבזכותן כדאי להטמיע יכולות חדשות ולשדרג יכולות קיימות אצל העובדים שלכם ואיך אנחנו ממליצים לעשות זאת.

רגע לפני, קצת רקע

בעשור האחרון, חלו שינויים רבים בכל מה שקשור בהעסקת עובדים, הכשרתם ושימורם בארגון לאורך זמן. אי שם בשנות ה-90 המונח “ניהול כישרונות” (Talent management-TM) הגיח לעולם וארגונים החלו לפתח אסטרטגיות כך שהם יוכלו לבחור בקפידה את העובדים שיגיעו אליהם ויהיו הכי טובים ברמה הגלובלית. מחלקות משאבי אנוש החלו לעבוד בשיטות עבודה של זיהוי, קידום והשקעה בעובדים שהיו נחשבים ל-“כשרונות”. למעשה, הארגונים חיפשו אנשים המתאפיינים ברצון לרכוש יכולות, ניסיון, ידע ורצון ללמוד ולצמוח בתוך הארגון. או במילים אחרות, הם חיפשו אנשים כמו ילידי דור ה-Y. לדור ה-Y יש ציפיות גבוהות ממאפייני המשרה, בחירת המעסיקים והשאיפה שלהם להישגים בכל מה שקשור לקריירה העתידית שלהם. הם שואפים למצוא הזדמנויות עבודה בתוך הארגונים לכן, הם רוצים לשפר את היכולות שלהם ולהרחיב את הידע כדי להישאר באותו “שוק כשרונות”. כמו כן, הם אוהבים עבודות מאתגרות המאפשרות להם לשדרג את היכולות כל הזמן.

וזה מוביל אותנו לסיבה הראשונה שה-Upskilling ו-Reskilling הולכים ונהיים יותר משמעותיים והיא: פערי הדורות.

איך מתמודדים עם עובדים מחמש דורות שונים ומנצלים זאת לטובת הארגון?

בכל דור חדש, יש דרישות חדשות לארגון, שלא לדבר על ציפיות הולכות וגדלות ממקום העבודה. בעבר, המרווח היה כל כך גדול כך שעובד ותיק היה פורש או עומד לפרוש לפני שמגיע עובד חדש. אבל הפער הצטצמם וכיום ישנם 5 דורות בארגונים. ארגונים יכולים לבחור לא להכניס עובדים צעירים כדי להימנע מקונפליקטים אבל כך הם מאבדים ומפספסים יתרונות רבים אחרים.

כמו כן, כל נושא הלמידה ושיתוף הידע במקום העבודה מאוד שונה בין הדורות. יש אתגר למחלקות משאבי אנוש למשוך אליהם צעירים, להעלות את המוטיבציה ולשמר בארגון את הדור הצעיר. צעירים מסרבים לקבל את המסגרת העבודה המסורתית המוגדרת ברוב הארגונים. אמנם מדובר בדורות שהם עדיין לא הרוב (דור ה-Y,Z) אבל זה לא עוצר אותם מלהציף דרישות ושאלות. הגישה שלהם כפי שציינו בהתחלה, מציגה רצון לחדשנות וניצול הזדמנויות גם מתוך שיתופי פעולה עם דורות ותיקים. לכן, חשוב לגייס את כולם במסגרת העבודה.

מחקרים מראים ש-מנטורינג היא דרך אפקטיבית לפיתוח קריירה לעובדים. מערכת היחסים בין מי שמלמד למי שלומד – מעודדת פיתוח אישי לשניהם. המנטור מסייע לאותו עובד או עובדת ומקל עליהם בפיתוח אישי בקריירה ובאותה נשימה מרגיש שהוא עצמו מביע יכולות חדשות.

lemp

אילו פעולות יתרמו לארגון?

  • קודם כל צריך להכיר בזה שפער הדורות רק יגדל ונצטרך ללמוד לחיות איתו ואולי אפילו לנצל אותו לטובת הארגון. כל ארגון צריך לעודד שיתוף ידע ולמידה בדרכים שונות כמו למשל:
  • 1
  • לתת מקום לעובדים הותיקים ולאפשר להם לשתף את הידע בצורה שנותנת להם מעמד ומדגישה את החשיבות שלהם. הם יכולים להעביר סדנאות והרצאות על התחומים בהם הם מתמקצעים. הם יכולים לספר על אינספור casestudies בהם הם גילו משהו חדש והשתמשו בדרכים יצירתיות כדי לפתור בעיות.
  • 2
  • לנהל מאגר ידע ארגוני- (Knowledge base) – כדי להנגיש את המידע בצורה טובה ולאפשר לכולם למצוא בקלות את המידע המקצועי הדרוש להם בארגון. על ידי חווית משתמש טובה, אפשר כמובן, ליצור תשתית ויזואלית שתקל על חיפוש ומציאת הידע.
  • 3
  • לעודד שיתוף ידע דרך מערכת ניהול למידה. כל אחד יכול להעלות מחקרים ומאמרים שמצא ברשת וקשורים לתחום המקצועי אותו הוא מקדם בארגון ואולי אף להקים קבוצת דיון בנושא. למעשה, זה הופך גם את הותיקים וגם את הצעירים למקור ידע פוטנציאלי. זה מחבר ומעודד תקשורת בין הדורות.
  • 4
  • יצירת פעילויות אינטראקטיביות – שילוב של חידונים, סרטונים או פרזנטציות מעודדים השתתפות ואווירה חברתית בתוך הארגון ומאפשרים אינטראקציה חיובית. זו אינטראקציה חשובה שיכולה לתרום לחיבור הקשר בין הדורות גם בפן המקצועי וגם בפן החברתי.

ונעבור ישירות לסיבה השניה (הידועה מראש) לכך שה-Upskilling וה-Reskilling נדרשים יותר והיא כמובן ההתקדמות הטכנולוגית.

האצת תהליכי אוטומציה בארגונים או “מתי המכונות יחליפו אותנו העובדים”?

image

זה אולי נשמע מופרך אבל למעשה, ב-2025 חלוקת העבודה בין אנשים למכונות בארגון תהיה שווה!

בסקר של דו”ח פורום הכלכלה העולמי 2020, 84% מהארגונים הנסקרים העידו כי הם מתכוונים להאיץ את קצב אימוץ הטכנולוגיה. בנוסף, 43% מהעסקים מעידים על כך שהם מתכננים לצמצם את כוח האדם שלהם עקב שילוב טכנולוגי. על בסיס זה, מעריכים שעד 2025, 85 מיליון מקומות עבודה יוחלפו על ידי מכונות ו-97 מיליון תפקידים חדשים יופיעו וישלבו עבודה של אנשים, מכונות ואלגוריתמים יחד.

ב- 5 שנים הבאות, ימשיכו להיות פערים בין היכולות של העובדים והצורך לשדרג אותם כל הזמן. ארגונים יחפשו יותר עובדים עם יכולות של חשיבה ביקורתית, אנליסטים ופותרי בעיות לתפקידים טכנולוגים הקשורים בדאטה ודיגיטל. כלומר, הצורך בעובדים כלליים כמו אדמיניסטרציה ופקידות יירד משמעותית. תכונות כמו ניהול זמן, למידה אקטיבית, כושר עמידה, יכולת עבודה בלחץ וגמישות יחשבו כבסיסיות. בממוצע ארגונים מעריכים שכ-40% מהעובדים ידרשו לעשות Reskilling של כ-6 חודשים וכ-94% ארגונים יצפו מהעובדים לרכוש כישורים ויכולות חדשות (Upskilling) וזאת לעומת רק 65% בלבד בשנת 2018.

ולמרות העליה בשימוש במכונות – עדיין יהיה צורך באנשים כדי להבין ולחקור את המידע שיתקבל. רק בני אדם, (בינתיים) מבינים איך לשפר את ביצועי הארגון בעזרת מסקנות שהם מפיקים מהנתונים. ארגונים שירצו לנתח את מאגר הדטה שלהם בצורה הטובה ביותר, ידעו לצייד את העובדים שלהם בכישורים הנדרשים לכך. ככל שהארגון יתעל את הזמן של העובדים לרכישת ידע בתחום ניתוח המידע – כך הוא יאמץ את הטכנולוגיה החדשה במהירות וביעילות גבוהה יותר.

image

הנה דוגמה לשימוש העולה בכלי אוטומציה לניתוח מידע

image
lemp

אילו פעולות יתרמו לארגון?

  • אין ספק שלפי התמונה העולה מהמחקרים, ארגונים חייבים להגביר את הקצב בכל מה שקשור ברכישת ידע וכלים נוספים לעובדים. אולי גם אפילו לשנות את הייעוד של תפקידים ספציפיים בארגון. כלומר, הצורך של Reskilling ו-Upskilling הכרחי וחייב להיעשות הרבה יותר מהר.
  • השאלה היא איך עושים את זה מהר ונוח?
  • 1
  • קודם כל, חשוב למפות אילו יכולות יש לעובדים כיום ומהם הכישורים שחסרים להם כדי שהארגון יוכל לעמוד ביעדיו בשנים הקרובות. על סמך המיפוי, יוצרים תוכניות למידה מותאמות לכל מחלקה ולכל עובד הכוללות את ההכשרות הנדרשות לארגון.
  • 2
  • יוצרים קורסים במערכת ניהול הלמידה המשותפת או משלבים קורסים ממקור חיצוני לתכניות הלימוד של העובדים. כמו למשל: קורסים בנושאי ניתוח דטה, אנליזה ולימודי מכונות. הקורסים הפנימיים מאפשרים למנהלים לעקוב אחר ההתקדמות של העובדים ולשפר את היכולות שלהם עד לרמת הצוותים.
  • 3
  • נגישות לתחומים חדשים – כל עובד יכול לבחור בעצמו איזה קורס משתלב לו עם תוכן העבודה היומיומי או הכרחי לביצוע פרויקט קרוב. כמו כן, זמן הלמידה גמיש לגמרי במהלך יום העבודה.
  • 4
  • בניית קהילת למידה בארגון – על ידי מערכת ניהול למידה שמייצרת מאגר תוכן לארגון בכל תחום שיידרש, נבנית קהילה חברתית שמתייעצת, רוכשת כלים ומשתפרת כל הזמן. דרך הודעות, שיתוף ידע ולמידה משותפת העובדים מקדמים בעצמם את התחומים המקצועיים החשובים לארגון.

והסיבה השלישית היא הקורונה ואיך היא השפיעה על ארגונים בכלל וספציפית על תהליכי ה-Upskilling וה-Reskilling?

מהם הדברים הטובים שהקורונה עשתה לארגונים ולעובדים ב-2020?

עוד לפני המגיפה, ארגונים רבים שמו להם בחשיבות עליונה את כל נושא ה-Upskilling וה-Reskilling, אבל בשנת 2020 כולם הבינו ששדרוג היכולות של העובדים בארגון הופך למשהו הכרחי. לפי תוצאות הסקר הבא תוכלו לראות שיותר מפי שניים מהעובדים שדרגו את היכולות שלהם ביחס לשנה שלפני הקורונה.

image

בדו”ח הפורום הכלכלי מניחים שעד 2025, 50% ממי שיישאר בתפקיד שלו ולא יפוטר יידרש ל-Reskilling. כמו כן,40% מהעובדים הקיימים יידרשו לשנות את יכולותיהם ב-5 שנים הבאות.

image

שנת 2020 (והקורונה) הגדילה את הדחיפות בארגונים לקידום שדרוג היכולות אצל העובדים שלהם. לפחות 20 מתוך 26 המדינות שנשאלו בדו”ח החליטו להשקיע בהון האנושי, למרות ההאטה הכלכלית מהקורונה. אבל יחד עם זאת 66% מהמעסיקים מצפים לקבל החזר על ההשקעה ב-Reskilling ו-Upskilling תוך שנה.

image

הארגונים שדחפו את העובדים ללמוד ולשדרג את היכולות שלהם בשילוב “מתוזמן” עם הגבלות הקורונה – הוביל לעלייה פי 5 בלמידה אונליין במהלך 2020. 83% מהארגונים היו צריכים להתאים את הארגון לעבודה מרחוק, ו-84% העבירו את כל הארגון תהליך דיגיטציה. לכן, לא מפתיע שגם הלמידה בארגונים תעבור להיות מרחוק.

לפי מחקרים, בתקופה זו, עובדים מצפים להישען בעיקר על הארגון שיספק מקום ללמידה והכשרה ויארגן הדרכות. 39% מההדרכות יועברו על ידי מחלקות פנימיות. התוכן יועבר על ידי מערכות ניהול למידה (16% מתוכו) ועל ידי יועצים חיצוניים (11%). “הטרנד” של רכישת כישורים חדשים אונליין גדל משמעותית במהלך ההגבלות של הקורונה.

image
lemp

אילו פעולות יתרמו לארגון?

  • חשוב שכל ארגון יבין איך הוא מקדם את העובדים שלו, שומר עליהם ומכשיר אותם לתפקידים החדשים שכבר פה איתנו. תקופת הקורונה האיצה את התהליכים וגרמה למעסיקים להבין שעבודה מרחוק ובטח גם למידה מרחוק הם אפשריים ואפילו אפקטיביים. כל ארגון בוחר לעצמו את הכלים כדי להתאים את עצמו לתנאים החדשים, אבל חשוב שהפתרונות יגיעו כחלק משינוי בתרבות הארגונית ולא כ-“פלסטרים” מהירים.
  • 1
  • אפשר להטמיע במערכת ניהול למידה הקיימת בארגון שלכם יכולות חדשות שיאפשרו למנהלים לרכז את כל נושא הלמידה בצורה יעילה יותר. בעזרת כלי אנליטיקה מתקדמים אפשר להבין איפה כל עובד נמצא ברמה המקצועית והאישית וכך להתאים את הקורס או ההכשרה המתאימים לאותו אדם.
  • 2
  • ארגון שעד היום השקיע במדריכים וקורסים חיצוניים יכול לצמצם משמעותית את ההוצאות שלו על ידי השקעה חד פעמית. כלומר, השקעה חכמה בפיתוח תוכניות הדרכה בשילוב הקמה או שדרוג של מערכת ניהול למידה תוביל לשינוי בתרבות הלמידה בארגון. במערכת ישנם כלי תוכן אינטראקטיביים המאפשרים ליצור הרצאה, מצגת או סרטון בקלות. ישנם טמפלטים מוכנים שאפשר לעדכן במהירות וליצור קורסים מקצועיים לעובדים בלי הרבה מאמץ.
  • 3
  • מאחר ו-66% מהארגונים מצפים להחזר על ההשקעה תוך שנה – צריך לראות שהתהליכים אכן מתקדמים. בעזרת מערכת ניהול מותאמת אישית, כל עובד יכול לעבוד בזמן שנוח לו. יש הודעות, מיילים ותזכורות אישיות שיעזרו לכל אחד לקדם את עצמו בתכנית הלימודים האישית שלו בארגון. לא צריך שמנהלים “יציקו” לעובדים יש את המערכת בשביל זה.
  • .
  • .

משהו קטן לסיום שחשוב למנהלי ומנהלות משאבי אנוש ובטח נרחיב עליו בבלוג הבא שלנו, והוא כל נושא ה- Soft Skills.

עוד בדו”ח של הטרנדים הגלובליים לשנת 2019 היה אפשר לראות ש-2 מתוך 4 הדגשים של מנהלי משאבי אנוש שמגייסים עובדים הם גמישות במקום העבודה ו-Soft Skills.

בסקר שנתי של אנשי מקצוע בתחום משאבי אנוש גילו ש- 72% מהמגייסים הסכימו שגמישות לעובדים שיכולים לעבוד איפה ומתי שירצו מאוד חשובה בתהליך הגיוס. עד כדי כך שלארגונים המחבקים את נושא הגמישות בעבודה יש יתרון תחרותי על פני חברות אחרות.

לכן, שתהליכי האוטומציה בשיאם ושוק העבודה משתנה יחד איתם – 92% מהמגייסים מסכימים שמועמדים עם יכולות Soft Skills גבוהות הם יותר איכותיים. זה ממש משפיע על תהליך ההעסקה עד כדי כך ש- 89% מהמגייסים חושבים שלא להעסיק אנשים עם יכולות Soft Skills נמוכות.

image

ואכן אפשר לראות בשנת 2020 לעומת 2019 עליה באלפי אחוזים בכל מה שקשור לרכישת Soft Skills. ארגונים החלו לעודד עובדים לשפר את הכישורים שלהם בנושאים כמו: ניהול זמן, משמעת עצמית, שיפור הריכוז וכו’ על ידי מגוון הרצאות, קורסים או סדנאות. גם 88% מהעובדים מחפשים לפתח את עצמם באופן אישי במיוחד בתקופה מבולבלת כמו 2020.

כמו כן, השיח הפנימי נהיה יותר פתוח ומאפשר לעובדים לקבל כלים בכל מה שקשור לנפש. ארגונים כמו סטארבקס ויונילבר החלו להעניק קורסים לעובדים בנושאים כמו: ניהול מתחים, מדיטציות, מיינדפולנס ועוד.

image

סיכומים והמלצות

שנת 2020 והקורונה גרמה ליותר ויותר ארגונים להבין שהם צריכים להכין את עצמם לשנים הבאות. בין אם זה על ידי שיפור כישורים טכנולוגיים הנדרשים לפי התכנית העסקית של הארגון. או בין אם מדובר ברכישת יכולות Soft Skills שיתרמו לעובדים באופן אישי ובצורה ישירה גם לתפוקה.

השילוב המשולש של:

  • 1
  • כניסה של דורות צעירים ושילובם יחד עם 5 דורות באותו ארגון
  • 2
  • עליה משמעותית בשימוש במכונות במקום אנשים ויצירת מקצועות חדשים
  • 3
  • האצה של כל התהליכים הללו בעקבות הקורונה

גורם לארגונים לשקול מחדש איך לייצר תרבות למידה בארגון. האם להישען על מדריכים, לומדות ויועצים מבחוץ או למנף את הידע המקצועי הקיים בארגון חזרה לעובדים. כלומר, לתת מקום לעובדים להעביר הדרכות או סדנאות מקצועיות וכך לייצר תרבות למידה לטווח הארוך.

מההיכרות שלנו עם תהליכים לימודיים בחברות מוסדיות או פרטיות – הבנו כמה תרבות למידה בארגון היא חשובה. כלומר, ארגון שמשקיע במערכת ניהול למידה – לא רק יוצר תשתית מעולה ליצירת קורסים אלא גם יוצר אינטגרציה עם מערכות אחרות בארגון. כך, מתאפשר מעקב על התהליכים וראייה רחבה על כל התחום העסקי והלימודי בארגון (ROI מההשקעה בלמידה). כמו כן, המערכת מחברת בצורה טובה יותר בין המנהלים לעובדים ובין העובדים בינם לבין עצמם.

רוצה לשמוע עוד על מערכת ניהול הלמידה שלנו? – אפשר להציץ כאן >>

מקורות: the future of jobs report 2020, 2021 workplace learning trends report, 2019 global talent trends report, Economic Research Volume 33

סלבה פיאטגורסקי מנכ”ל דבליון וצוות דבליון

תודה מיוחדת לסיוון לדרר על הסיוע בהכנת המאמר